ראית פעם חמור בדרך לחתונה?
בתרבות הערבית, פתגמים רבים משתמשים בחיות כדי להעביר מסר מורכב במילים בודדות. השימוש בחיות ובתכונות שלהן, נותן משמעויות נוספות לפתגם והופך פתגמים בערבית לציוריים ומעניינים. בשפה1 מקבלים חוויה של לימוד ערבית דרך פתגמים וסיפורים, שמלמדים אותנו לדבר, אך גם להכיר ולהבין את התרבות.
אילו פתגמים בערבית עם חיות אתם מכירים? תכתבו לנו בתגובות.
חמור הולך לחתונה
יום אחד, הייתה בכפר חתונה (عُرْس – עֻרס) וכל אנשי הכפר הוזמנו למסיבה (للحفلة – לַלְחַפְלַה).
אנשי הכפר התלבשו בחליפות ובגדים חגיגיים והחלו לצעוד לעבר האירוע, כשלפתע שמו לב שלצידם צועד חמור (حْمار – חְמַאר).
האזינו לאיל אופק מספר בערבית לאלה ולסטרה על החמור שהולך לחתונה:
אנשי הכפר התפלאו ושאלו את החמור: “לאן אתה הולך יא חמור?”
ענה החמור: “אני מוזמן לחתונה, אבל אני בא לשם כדי לעבוד: לעזור בחטיבת עצים, או להביא מים מהמעיין.”
قالوا للحمار: لوين؟ قال: يا للحطب يا للعين.
קַאלוּ לַלִחְמַאר: לַוֵין? קַאל: יַא לִלְחַטַבּ יַא לִלְעֵין.
מוסר ההשכל: החמור לא מצפה להרבה מעצמו. בכל מצב, הוא עדיין ישאר רק חמור.
תגובות
יפה ומעניין ומלמד משהו על התרבות בכפר הערבי.
קאלו לחמאר אס סר?
מה סר כלשי, אנא מעזום מאבו לעריס…ברוח אכול, אשרב…אכלס לעורר ארוח אשתרול באל מעמל אוו באל בית אלערוס.
כשהיינו בתנועה בשנות ה-50 שרנו את שירו של עמנואל זמיר:”ידע השור קונהו וחמור אבוס בעליו..” ובו מופיע גם המשפט/השורה דלעיל כחלק מהשיר, :”קאלו ללחמאר… וכו’. יש להניח שהסיפור הקדים את עמנואל זמיר….